האם לשור יש מודעות?
איננו יכולים לדעת מה עבר לשור בראש כשהזיק. הגמרא גם אינה מנסה לקרוא את מחשבותיו.
במקום זאת, היא בוחנת את צורת הפעולה: האם הנזק נגרם בדרך אגב, תוך כדי אכילה או הליכה רגילה, או שהבהמה ביצעה פעולה המכוונת כלפי הדבר שניזוק.
נגיחה, נגיפה, נשיכה, רביצה ובעיטה שונות מאוד זו מזו. הן נעשות באיברים שונים ובדרכים שונות. אבל לפי הגמרא יש ביניהן מכנה משותף: בכולן הבהמה פועלת באופן המכוון להזיק.
לכן השאלה אינה באמת אם לשור יש מודעות כמו לאדם, אלא כיצד מזהים מן המעשה עצמו שמדובר בנזק מכוון.
איפה אנחנו?
המשנה בפתיחת המסכת ציינה שקיימים ארבעה סוגי נזק ראשיים. הראשון שבהם הוא שור — נזק שנוצר על ידי בעל חיים שברשותי.
הברייתא בתחילת העמוד הנוכחי לימדה שהמזיק שור מאגד בתוכו שלושה אבות (סוגים) שונים: קרן שנוגחת, שן שאוכלת ורגל שדורסת. שלושת האבות הללו מוזכרים בתורה בפרשת משפטים.
מהשימוש במילה אבות, הסיקה הגמרא שיש להם תולדות — סוגי נזק שדומים להם.
מה צריך לדעת לפני שנכנסים?
בפרשת משפטים קובעת התורה:
- שור שנגח (קרן):
- אם הוא עדיין תם — כלומר, עדיין לא הוחזק כרגיל לנגוח — ישלמו הבעלים חצי נזק.
- אם הוא כבר מועד — לאחר שנקבע שהוא נוהג לנגוח — ישלמו הבעלים נזק שלם.
- שור שאכל את תבואתו של אדם אחר (שן) או דרס אותה בחצרו (רגל) — הבעלים משלמים נזק שלם.
התורה אינה מפרטת בנפרד מה הדין כאשר השור נשך, רבץ או בעט. כדי לדעת את הדין, צריך לברר לאיזה אב משתייכת כל פעולה.
לשון המקור
נלמד את המשך הגמרא בצעד אחד קצר:
תּוֹלָדָה דְקֶרֶן מַאי הִיא? נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, וּבְעִיטָה.
במילים פשוטות
הגמרא שואלת: אילו פעולות נזק נחשבות תולדות של קרן?
כתשובה, היא מציינת ארבע פעולות נוספות: נגיפה, נשיכה, רביצה ובעיטה.
רש״י מבאר שמדובר בפעולות הנעשות בכוונה להזיק. כדי להבין כיצד הכוונה ניכרת מתוך המעשה, נחשוב על הדוגמאות הבאות:
נגיפה: פרה הלכה בשביל רחב, נטתה לכיוון חפץ שלא חסם את דרכה ודחפה אותו בגופה.
נשיכה: כלב התנפל על בעל חיים אחר ונשך אותו, לא כדי לאכול ממנו אלא כדי לפגוע בו.
רביצה: פרה נטתה לעבר כלי שלא חסם את דרכה ורבצה עליו בכובד גופה.
בעיטה: סוס פנה לעבר בעל חיים אחר, הרים את רגליו האחוריות ובעט בו כדי לפגוע בו.
איך הסוגיה חושבת?
הגמרא מלמדת שהפעולות הללו מסווגות כתולדות של קרן, אף שהן נעשות בדרכים שונות: נגיחה בקרן, נגיפה בגוף, נשיכה בשיניים, רביצה בכובד הגוף ובעיטה ברגליים.
מה שמאחד אותן הוא אופי הפעולה: הבהמה אינה רק אוכלת או הולכת כדרכה, אלא מפנה פעולה מסוימת כלפי הדבר שניזוק. כך הכוונה להזיק ניכרת באופי המעשה עצמו, בלי שנצטרך לדעת מה עבר לבהמה בראש.
פוגשים את הדף
הקטע שלמדנו נמצא בבבא קמא דף ב עמוד ב.
פתחו את הדף באתר פורטל הדף היומי
מושגים חדשים
נגיפה — דחיפה או הדיפה באמצעות הגוף. בהמשך נלמד שגם נגיחה עשויה להיקרא נגיפה. כאן הכוונה היא כאמור לדחיפה שלא באמצעות הקרניים.
מה נשאר ביד?
הגמרא אינה מסווגת את נזקי הבהמה רק לפי האיבר שבו נעשה הנזק. נגיפה נעשית בגוף, נשיכה בשיניים ובעיטה ברגליים — ובכל זאת כולן עשויות להיות תולדות של קרן.
המפתח הוא אופי הפעולה: כאשר הבהמה מפנה את פעולתה כלפי הדבר שניזוק, הכוונה להזיק ניכרת במעשה עצמו.
שאלות קצרות שיעזרו לבדוק את ההבנה ולחזור על הרעיונות המרכזיים.
להתחלת הבוחן הבוחן נפתח ב־NotebookLM בחלון חדש, ללא צורך בהתחברות.