שיעור 010

מה פירוש המילה נגיפה?

הפועל נָגַף (נ־ג־ף) משמעו הבסיסי: פגע באדם או בדבר, הכה בו או התנגש בו. מן המשמעות הזאת התפתחו גם משמעויות של הפלה, מפלה ופורענות.

בלשון המקרא הוא מופיע בהקשרים שונים:

לכאורה, אפשר היה להסביר גם את הפסוק הבא (שמות, משפטים כ"א לה) "וְכִי יִגֹּף שׁוֹר (של) אִישׁ אֶת (ה)שׁוֹר (של) רֵעֵהוּ וָמֵת (השור הניגף)״ כפעולת דחיפה, אלא שבהמשך (פסוק לו) כתוב "אוֹ (אבל אם) נוֹדַע (יתברר) כִּי שׁוֹר נַגָּח (נגחן) הוּא".

מדוע התורה הגדירה את השור הנוגף כנגחן ולא כנגפן?

איפה אנחנו?

הגמרא מנתה כמה פעולות כתולדות של הקרן: נגיפה, נשיכה, רביצה ובעיטה.

נגיחה בקרן נחשבת אב, מפני שהיא מוזכרת בתורה בפסוק ״כִּי יִגַּח״. נגיפה — פגיעה באמצעות גוף הבהמה — נמנתה כתולדה.

אלא שכעת מתעוררת בעיה: גם המילה נגיפה מופיעה לכאורה בתורה — ״וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ״. אם כך, מדוע גם היא אינה נחשבת אב?

מה צריך לדעת לפני שנכנסים?

רגע, בעצם אפשר לחשוב על נגיחה עצמה כסוג של דחיפה — אלא שבמקום לדחוף באמצעות הגוף, השור דוחף באמצעות הקרניים.

לכן ההבדל בין נגיחה לנגיפה אינו בין פגיעה שיש בה דחיפה לבין פגיעה שאין בה דחיפה, אלא בין דחיפה בקרן לבין דחיפה בגוף.

לשון המקור

נלמד את המשך הגמרא בשני צעדים קצרים.

צעד ראשון: מדוע דווקא נגיחה נקראת אב?

מַאי שְׁנָא נְגִיחָה דְּקָרֵי לַהּ אָב – דִּכְתִיב ״כִּי יִגַּח״, נְגִיפָה נָמֵי כְּתִיב ״כִּי יִגֹּף״!

במילים פשוטות:

הגמרא שואלת: מדוע נגיחה נחשבת אב (סוג נזק ראשי), ואילו נגיפה נחשבת תולדה (סוג נזק משני)?

כפי שהנגיחה מוגדרת אב בגלל שהיא מוזכרת בתורה בפירוש בפסוק ״וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה״ (פסוק העוסק בשור המזיק לאדם), כך צריך להיות לגבי הנגיפה המוזכרת אף היא בתורה בפירוש בפסוק ״וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ״ (פסוק העוסק בשור המזיק לבהמה)?

צעד שני: בפסוק הזה — שני שמות לאותה פעולה

הַאי נְגִיפָה – נְגִיחָה הִיא. דְּתַנְיָא: פָּתַח בִּ״נְגִיפָה״ וְסִיֵּים בִּ״נְגִיחָה״, לוֹמַר לָךְ: זוֹ הִיא נְגִיפָה זוֹ הִיא נְגִיחָה.

במילים פשוטות:

הגמרא משיבה שהנגיפה המוזכרת בפסוק אינה פעולה אחרת מן הנגיחה, והראייה: התורה פותחת את פרשת השור המזיק לבהמה בפועל ״יִגֹּף״, אך בהמשך אותה פרשה היא מכנה את השור העושה פעולה זו ״שׁוֹר נַגָּח״. מכאן שה״נגיפה״ שבפסוק אינה פעולה נפרדת מן הנגיחה: גם היא נעשתה בקרן.

כלומר, בפסוק זה המילה נגיפה מתארת את אותה פעולת קרן שהתורה מכנה בהמשך נגיחה.

איך הסוגיה חושבת?

עד לשלב זה המילה נגיפה שימשה בסוגיה במובן המצומצם של דחיפה בגוף הבהמה, לעומת נגיחה, שהיא דחיפה בקרן.

כעת מתברר שהחלוקה הזאת שייכת ללשון חכמים שבסוגייתנו, אך אינה מחייבת את לשון התורה. בתורה, המילה ״יִגֹּף״ יכולה לתאר פגיעה או דחיפה גם כאשר היא נעשית בקרן.

לכן ה״נגיפה״ שבפסוק אינה הנגיפה שנמנתה כתולדה, אלא נגיחה — כלומר, דחיפה בקרן.

פוגשים את הדף

הקטע שלמדנו נמצא בבבא קמא דף ב עמוד ב.

פתחו את הדף באתר פורטל הדף היומי

הקישור נפתח באתר חיצוני. אין צורך להבין את כל הדף; המטרה היא לראות היכן נמצא הקטע שלמדנו.

מושגים חדשים

פָּתַח בְּ... וְסִיֵּים בְּ... — ביטוי המתאר מקור שמתחיל במונח אחד ומסיים במונח אחר, אף שהוא עוסק באותו עניין.

לוֹמַר לָךְ — ביטוי המציג את המסקנה או את המסר שאותו המקור מבקש ללמד.

מה נשאר ביד?

בלשון חכמים שבסוגייתנו, נגיפה היא דחיפה בגוף; אך בתורה ״יִגֹּף״ עשוי לתאר גם דחיפה בקרן — כלומר נגיחה.

בדיקה קצרה: מה נשאר מהשיעור?

שאלות קצרות שיעזרו לבדוק את ההבנה ולחזור על הרעיונות המרכזיים.

להתחלת הבוחן הבוחן נפתח ב־NotebookLM בחלון חדש, ללא צורך בהתחברות.
עד כמה השיעור היה ברור?

אפשר לבחור דירוג, לכתוב הערה, או לשלוח את שניהם.